ויקטוריה חנה

קצת קשה להאמין אבל אלבום הבכורה של ויקטוריה חנה יוצא רק עכשיו, שנים אחרי שהיא מכשפת קהלים ותקשורת בארץ ובעולם. ויקטוריה חנה, אמנית קול, זמרת-יוצרת משלבת בין הפקות מלאות גרוב לטקסטים מן המקורות בלבד. היצירה המוזיקלית המרתקת שלה בשילוב הופעה יוצאת דופן וקליפים שאי אפשר להוריד מהם את העיניים, הפכו את חנה לתופעה ויראלית חוצת גבולות ויבשות.

רק לפני שנתיים הוציאה את הסינגל הראשון שלה "אלף בית" (הושע נא) - תפילה להורדת גשם על פי סדר האלף בית – מתוך ״סדר הושענות" שהכה גלים ברחבי הרשת המתקרב למיליון צפיות והשאיר טעם של עוד.

את המוזיקה שלה הגדירו כבר כהיפ הופ ארמי, ראפ קיצבי ופרוע מטקסטים עבריים עתיקים ועוד, אבל למען האמת, חנה היא אמנית בלתי ניתנת להגדרה ואי אפשר שלא להשתאות מיצירתה. ההגדרה "זמרת" לא מכילה את טווח השימושים המגוונים והעמוקים שהיא עושה עם הקול. היא יוצרת קוסמופוליטית ורב גונית שבודקת את גבולות הצליל. לועסת אותיות, בולעת הברות, נעה בין עתיק לעכשווי ומעניקה חיים חדשים לטקסטים מן המקורות. הופעתה ייחודית, מפתיעה ומהפנטת ואינה דומה לאף אחת שנראתה בארץ. היא סוערת, שברירית, יפה וחושנית, חסרת מעצורים.

חנה נולדה וגדלה בבית חרדי בירושלים והתחילה לשיר בגיל צעיר, למרות גמגום מולד שמלווה אותה עד היום. הגמגום, לדבריה, הוא בעצם המתנה הכי גדולה שקיבלה ומה שהוביל אותה לחקור את גבולות הצליל וההגייה, היא החלה במסע פנימי לפה כדבר בורא, וכך יצאה למסע המסעיר של חייה.

רק בשנים האחרונות, התפנתה חנה לסיים את העבודה על אלבום מלא ראשון, אחרי שהטביעה את חותמה במספר לא מבוטל של מקומות בעולם ואף הוזמנה לאחרונה ללמד בבברקליי. האלבום מחולק לשני חלקים - חלק א' "ויקטוריה". במהותו - עבודת שפה ופירוקה בקצב, בהפקת תמיר מוסקט, איתו חנה שיתפה בעבר פעולה לא מעט עם הרכבו הבלקן ביט בוקס. חלק ב' "חנה", בהפקת המפיק ההולנדי פרנק וואן דר ווי. במהותו הקלטות אקוסטיות קלאסיות, הוא נשען על עבודת קול חוצת גבולות.

תמיר מוסקט: “לפני חמש עשרה שנה נפגשנו ומיד נדלקנו. כשהגעתי לניו־יורק התחברנו והתחלנו להופיע יחד כצמד בכל העולם. ויקטוריה היא עולם מרתק שתמיד כיף לי לחזור אליו. עבדנו באופן אינטנסיבי ואז ויקטוריה חזרה לארץ ואני נשארתי בניו־יורק לכמה שנים. הקשר כל הזמן היה קיים, אלה קשרים עמוקים שאתה יודע שאף פעם לא ייגמרו. כשנה וחצי לפני "אלף בית", ויקטוריה התקשרה וביקשה לנסות להקליט שוב, היינו מפוקסים יותר מאי פעם והייתה לנו תחושה שהפעם זה לא הולך להסתיים בפסטיבלי אוונגרד“.

ויקטוריה חנה בהקדמה על האלבום: "אני בת ירושלים, קרויה על שם 2 הסבתות שלי - ויקטוריה ממצרים, וחנה מאיראן. שתיהן חותנו בעל כורחן כילדות - נערות, ולא אהבו את הבעל:

ויקטוריה - מרדה, פרצה דרך ועשתה מה שבא לה. אהבה את החושים, את החומר, את החיים. יצא לה שם שנוי במחלוקת, סוג של חריגה או חוטאת.

חנה - קיבלה, הסתגרה בדלת אמותיה, לימדה את עצמה תורה, שיננה פסוקים ושירתה את הסובבים אותה בהכנעה ובדבקות. היה בה עצב. היא הבן אדם שהכי אהבתי ואוהבת בעולם. תודה לויקטוריה שלימדה בי האומץ, את הפירוק, ביטוי העצמי והמרחבים הזרים. תודה לחנה שלימדה בי אהבת אמת, דבקות, געגוע עז, ובית."