לאורה ריבלין



מלווה בלהקת רוק ואוחזת בכוס מרטיני מלאה סודה – שרה לאורה ריבלין על האנשים הדמיוניים שחיים בתוכה. המוסיקה שהלחין שאול בסר, בניהולו האמנותי של ימי ויסלר (הבילויים), צובעת את השירים בשלל סגנונות. הערב מתחבר לכדי אוטוביוגרפיה קליידוסקופית הטוויה מחלומות. השירים של לאורה בעריכת נורית זרחי, מספרים בהשתאות וחמלה על אישה אלגנטית שמגורשת ממקום למקום, על הורים שהתכווצו לשטרות בארנק, על בעל שבוגד באשתו ושוקע בתפירה של צעיפי משי, מכתב התאבדות עליז משחקנית צעירה, סבתא שהנכד נופל לה פעמיים בשעה, מלחמות בקיץ, וחלומות בהקיץ.


לאורה ריבלין בפייסבוק

"הטקסטים הגיעו ממה שאני כותבת לעצמי כבר כשלושים שנה. תמיד מיהרתי כשכתבתי אותם, כאילו אני גונבת זמן.. או משהו אסור, לא חוקי, אבל הכרחי.
יש שם הרבה חלומות שהם רישומים של דמויות קטנות במספר משפטים, דמויות שאין להן אחיזה במציאות של חיי, או כאלו שאני משחקת, והן קיימות במציאות של החלומות שלי וחלקן אומרות בוודאי משהו עלי, הרבה פעמים ראיתי שרשמתי ידיעות בעיתון שלא קראתי אלא הופיעו בחלום. חלק ממה שכתוב קשור לעבודה ולהתלבטויות ולחיפוש שבעבודה שלי כשחקנית וכאדם, וגם מבטא את המערבולת של החיים בארץ הזאת - האלימות למול היופי של המקום.. הנופים.. הפריחות ששווה לחיות בשבילן... מין חנויות סדקית שבראש שלי, כמו אלה שאני זוכרת מהילדות שיש בהן עולם ומלואו בקופסאות ומגירות, וכשעיינתי בחומר גיליתי בקטעים מסוימים שנחשפת איזו צורה, שיש שם משהו.. ושיש בו איזה מקצב או נשימה שהרגשתי שיש להגיד או לשיר עם מוזיקה" מספרת השחקנית זוכת פרסי התאטרון הישראלי, פרס האקדמיה לטלוויזיה, ופרס אופיר וששניים ממחזותיה הוצגו ב"הבימה" ותיאטרון הרצליה.
"התקשרתי לנורית זרחי (לא הכרתי אותה באופן אישי) אבל בדיוק קראתי את ספרה האחרון הנפלא "בצל גבירתנו" ומאד התרגשתי, לא רק מהסיפור אלא מהשפה שהיא יוצרת, אזור דמדומים של שפה, ושמחתי שהיא מצאה עניין בחומרים וככה נפגשנו.
ביקשתי משאול לקרוא שיביע את דעתו על החומר. לא הצעתי לו להלחין אלא רק התייעצתי איתו למי כדאי לפנות כי הנחתי שהוא בטח יחשוב שזה עמוס משפחתיות מדי, אבל הוא אמר: אני רוצה.
את ימי ויסלר פגשתי לפני כמעט שנה ממש הכי במקרה שאפשר. ישבתי בבית קפה וחיכיתי לפגישה עם במאי קולנוע שהסוכנת שלי שכחה להודיע שנדחתה. אני לא רגילה לשבת בבתי קפה. ופתאום נהייה לי זמן. וימי ויסלר ישב בשולחן לא רחוק וחייכנו ולא זכרתי מאיפה אני מכירה והוא ניגש והזכיר.. ובשיחה שהתגלגלה לה, סיפרתי לו על החומרים וכמה אני אוהבת את "הבילויים" ושסוג האירוניה והתיאטרליות בחומרים שלהם נראית לי מתאימה למה שאני כותבת. הוא ביקש שאשלח לו את החומר, התחלנו להיפגש שלושתנו והמופע קרה."

המוזיקה של שאול בסר, צובעת את השירים של לאורה בשלל גוונים וסגנונות, החל מרומבה וטנגו, דרך רוק ועד רגאיי ובלוז.הטקסטים מספרים על אישה אלגנטית שנוסעת מגורשת ממקום למקום, על הורים שהתכווצו לשטרות בארנק, על בעל שבוגד באשתו ושוקע כולו בתפירה של צעיפי משי שקופים שנשלחים מאהובתו, על מכתב התאבדות עליז משחקנית צעירה, על סבתא שהנכד נופל לה פעמיים בשעה לא לגמרי במקרה, על אישה המסרבת לצאת מהכלא לאחר מאסר עולם, ניסיון שידוך שמשתבש, מלחמות בקיץ, וחלומות בהקיץ. אלו שירים על הקשר המורכב בין מציאות, בית, וארץ כחלק ממסע של גילוי עצמי - ואיך כל אלו מהדהדים לתוך הווייתה של שחקנית.

קרדיטים:
מלים - לאורה ריבלין
לחן - שאול בסר וימי ויסלר
עריכה - נורית זרחי
ניהול אומנותי/ניהול מוזיקלי /בימוי - ימי ויסלר

פסנתר - שאול בסר
גיטרה, בנג'ו, מפוחית - ימי ויסלר
גיטרה בס - עדי הר צבי
ויולה - גליה חי
תופים - איתי ניצן
חצוצרה - עדית

הוקלט באולפני מצלול
מיקס - דן זייתון
מאסטרינג - יורם ואזאן
הדרכה קולית - יניב ברוך
עיצוב - נעמה יורייה וימי ויסלר
יחסי ציבור -מורן פז תקשורת - [email protected]

ייצוג הופעות – גורביץ' מוזיקה  gurevitz-music.co.il
ייצוג לאורה ריבלין - מאיר קוטלר "מיתר קוטלר ייצוג וניהול
שיווק אינטרנטי - עירן רסלר  confia

קרדיטים להופעה
תאורן - זיו וולשין
סאונד מן - רונן חג'אג'
מנהלת הפקה - אורית ואן הוסה
צילום על העטיפה - עדי אורני
צילומים - דניאל קמינסקי