לאורה ריבלין

בחצי עירות על יד ההתעוררות
היו שורות ראשונות של ספר
וניערתי את הקור הזה כהרף עין
שורות של נוף ויערות בשלג
סיפור לא שלי של מקום לא שלי
מקום שרוצה לספר סיפור
יכול להיות ארץ עיר או רחוב
בקלות ניערתי מעלי
את השורות האלה
לעבור למחויבות של היום
לכעס על בעלי מהחלום
שחלמתי עליו לפני שנכתבו השורות
חבל לי מאוד כי אלה היו שורות יפות בעיני, דווקא
הבזקים של דמויות ותמונות צפות
משפטים קצרצרים בעיתונים
ניסוחים מדויקים לאירועים שלא היו מעולם
חצאי קריקטורות מאוד אנושיות
שאין להן שום קשר לחיים שלי, לאנשים סביבי
מקומות שלא הייתי בהם מעולם ולא אהיה
גם ראשי ממשלה מופיעים ושרים לא מוכרים
קצה חוט של מלחמות וקרבות נוראיים
קופות חולים וטירונות וחלקי גופות בביקיני
גופות חיות נושמות ומבלות
משפחות וחבורות שכוחות אל
ממש אין סוף צצות ומתעקשות בכל מיני משפטים
מאוד ברורים שמיד נשכחים
דיאלוגים אקסיומות משאים ומתנים
חנויות סידקית קטנות של המוח שלי
כשאתה נכנס אליהן כל הילדות שלך
טמונה שם בתוך מגירות וקופסאות קרטון קטנות
והשורות זורמות להן לבד בנחת
בלי סיפור עדיין
אלא התחלה של ספור או ספר
אולי הייתה גם מזחלת דשא או מכונית
מהסוג של מלחמת העולם השנייה
או רכבת מאותה תקופה
ואגם קפוא ויערות של עצי לבנה
והיה שקט של לפני משהו שעומד לקרות..

להגיד לך,
ללחוש לך
תן לי
לשיר לך
משהו
לספר
משהו

Keep in touch , מותק!

הייתי שם פעם בילדות
מעבר להרי חושך
צפון מזרחה לצפת
אולי פעם אחת

Keep in touch , מותק!

מסוכן לנסוע לשם
מושך לנסוע לשם
מין פטרה צפונית כזאת
כשמגיעים משהו אמור להתגלות

ונראה שאולי
אבוא לשם סוף סוף
קצת יותר עם עצמי
ואולי לרגע אני אדון לחיי

Keep in touch, מותק!

ליד המותן
מתחת לצלעות
גן קטן
ניסתר מאד
בין איברים
מאד רגישים
גדל שם פרח
שהורג אותי
Keep in touch, מותק!

חבל שלא נצמדתי ללילה
לשורות שחוזרות לי בראש
להתרחק מהעלים
לעזוב את העלים
To leave the leaves
לנסוע מהעלים
לנטוש את העלים
ללחוש את העלים

מישהו רץ אחרי בתוכי

לפנות בוקר ילדה בת ארבע
שיער בהיר אסוף בקוקו רך
ואני יודעת שכל יום אני חונקת אותה קצת
היא באה ואני חונקת אותה קצת
והיום אני יודעת והיא יודעת
שזה היום האחרון שלה
התעוררתי ולא בבהלה

מישהו רץ אחרי בתוכי

הזיה או חלום על ידיעה בעיתון
אישה כמעט בת תשעים מסרבת בתוקף
להשתחרר מהכלא אחרי מאסר עולם
על רצח מלפני שלושים שנה.
לא בטוחה, היא אומרת,
אם תצא לחופשי אולי תבצע רצח נוסף
העולם לא מתאים לה

מישהו רץ אחרי בתוכי

ילדה באה למנהל הפנימייה
ילדה די יפה עיניים כחולות
אומרת לו: אני רגועה. בבקשה
באמת אני רגועה.
והוא, קצת סאדיסט
בעדינות מאשר: נכון נכון.
היא אומרת:
אני לא רוצה להתאשפז.
הוא אומר: בטח בטח
לא יאשפזו אותך
היא אומרת:
יש ילדים שלא אוהבים
להיות פה. יש להם גם בית.
לי יש פה. או אשפוז.
או הרחוב.
אני רוצה להיות פה.
והוא עונה: בטח בטח
אל תדאגי את פה
היא נשארת לעמוד ועל הצער בתוכה
היא לוקחת אחריות ושומרת אותו במידה
היא שולטת בו. הוא לא ישלוט בה.
מבקשת שאשיר לה "נמה יפו.. נמה.."
אני מתחילה לשיר, אני נחנקת
אני לא יכולה להבטיח לה כלום
אני צריכה פשוט לעוף משם.. ללכת

מישהו רץ אחרי בתוכי

שלשום בלילה או לפני כן
עמרי ניצן מבקש
ממני את המכונית
ובמקום הוא משאיר לי טנק
מה עושים עם זה?
אפילו בחלום זה ידוע
שאני לא יכולה לנהוג טנק
ואיפה להשאיר הרי ציוד
צבאי אי אפשר להפקיר
הוא מבקש שאחזיר
ואחנה אותו כמו שצריך

ועוד שורה אחת מסתתרת
בלי סיבה. אולי מיותרת
עדיף עלה נידף רועד
מעלה אחד בוד

מישהו רץ אחרי בתוכי

חבל שלא נצמדתי ללילה
לשורות שחוזרות לי בראש
להתרחק מהעלים
לעזוב את העלים
To leave the leaves
לנסוע מהעלים
לנטוש את העלים
ללחוש את העלים
ומשפט אחד שנתקע
דמעה של דם

מישהו רץ אחרי בתוכי