מילים: נתן אלתרמן
לחן: משה וילנסקי

אם לסלון נכנסת פתע
אשה יפה, אבל ממש,
המפלצות זוקפות לורנטה
ולוחשות כמו נחש:
-אומרים שהיא יפה. -יפה היא?
- ואין בה שום דבר. כך סתם,
די נחמדה. -מה? נחמדה היא?
לא, אין בה כלום, לא כלום,
אבל...

בכל זאת יש בה משהו,
כן, יש בה איזה משהו,
לא טוב שהוא, לא רע שהוא,
אבל כיום זה משהו.
אפה הוא קצת גדול שהוא,
והילוכה קצת זול שהוא,
אך איזה גבר כלשהו
יכול את זה לסבול שהוא.
ואיזה כסיל אחרון שהוא
באיזה שיגעון שהוא
יכול למצוא עוד איך שהוא
גם בה דבר-מה מושך שהוא.
לא, אין בה כל ממש שהוא,
ובכל זאת, יש בה משהו,
ובכל זאת יש בה משהו,
כן, משהו בה יש!

דורות שלמים חשבו אי פעם:
האהבה היא העיקר.
בא זמן חדש, הוחלף הטעם,
הגידו די, זה מיותר!
האהבה היא רק שרשרת,
משפט קדום ושקר מר...
-נכון מאד. היא מיותרת
ואין בה כלום, לא כלום,
אבל...

בכל זאת יש בה משהו,
כן, יש בה איזה משהו,
או טוב שהוא, או רע שהוא
אבל כיום זה משהו.
ביחד עם המשהו
נחוץ רק איזה מישהו,
שלא יהיה של מישהו
אלא כולו שלי שהוא.
כי יש בזה מין סוד שהוא,
ואיזה עוד ועוד שהוא,
שכך, בלי כל יסוד שהוא,
מתחיל הלב לרקוד שהוא...
לא, אין בה כל ממש שהוא,
ובכל זאת יש בה משהו,
ובכל זאת יש בה משהו,
כן, משהו בה יש.

אומרים אנשי ירושלים:
כן, תל אביב, זה סתם גלגל
אין פרופסורים בה כזית
ונביאים בה אין בכלל.
היסטוריה אין בה אף כזרת.
אין רצינות בה, אין משקל.
נכון מאוד, אדון וגברת,
לא, אין בה כלום, לא כלום,
אבל...

בכל זאת יש בה משהו,
כן, יש בה איזה משהו
שכלל עוד לא היה שהוא
והוא כולו שלה שהוא.
ויש בה איזה זיק שהוא,
שכלל הוא לא מזיק שהוא.
ויש בה איזה חן שהוא,
שלאחרת אין שהוא.
כל צר ומעצור שהוא
אותה לא יעצור שהוא,
כי אין כל פחד, איכשהו
אצלה זה כבר ילך שהוא!
לא, אין בה כל ממש שהוא
ובכל זאת יש בה משהו,
ובכל זאת יש בה משהו,
כן, משהו בה יש!