מילים ולחן: שילה פרבר

נוסעים במכונית שלה
מהבית שלך להופעה
היא צוחקת לך מכל בדיחה
אתה מעשן ונוהם
והיא יודעת שזה הכל על חשבונה
עבר זמן אבל היא לא טיפשה
היא נרגשת כל כך מדברת מהר
ואתה חושב אם היא עדיין שווה דפיקה

היא לובשת חולצה לבנה
מסתפרת כמו שזכרת אותה
לפני עשרים שנה
הכסף שלה אולי מסנוור אותך
אבל אתה יודע שעכשיו
היא צריכה אותך
אז בסיבוב הזה אתה החזק
ומצידך שתמשיך לחכות בצד

זה הרגע היא עולה לבמה
זה לא קורה לה ככה יותר מדי
זה הזמן שלה
זה אולי הזמן היחיד שהוא רק שלה
והיא שרה
היא שרה לך
ואתה שיכור ולא אכפת לך
להוריד אותה לפני כולם
לקחת לה

ג'ין וטוניק יושבת בפינה
פתאום היא מפחדת
תמיד היא מחכה
יש לנו הערב אורחת חשובה
אתה יודע שעכשיו
היא צריכה אותך
אז בסיבוב הזה אתה החזק
ומצידך שתמשיך לחכות בצד
למחוא כפיים לקצב השטויות שלך
לבלוע בשתיקה עד שתלמד
עוד ליהנות מהמכות שלך

זה הרגע היא עולה לבמה
זה לא קורה לה ככה יותר מדי
זה הזמן שלה
זה אולי הזמן היחיד שהוא רק שלה
והיא שרה
היא שרה לך
ואתה שיכור ולא אכפת לך
להוריד אותה לפני כולם
לקחת לה

לקחת לה
לקחת לה
לקחת לה
כמה שזה קל לך

אני יושבת בקהל
רוצה לברוח אבל לא מעיזה
רוצה לצעוק לך ואז מגלה
שגם אני פוחדת ממך
שגם אותי אפשר להוריד בקלות
לעשות אותי כזאת קטנה
אבל
גם אותך

זה הרגע היא עולה לבמה
זה לא קורה לה ככה יותר מדי
זה הזמן שלה
זה אולי הזמן היחיד שהוא רק שלה
והיא שרה
היא שרה לך
ואתה שיכור ולא אכפת לך
ואם היא פתטית לטעמך
אני רואה אותך

אני רואה אותך
אני רואה אותך
אני רואה אותך
כמה שזה קל לך

זה הרגע היא עולה לבמה
זה לא קורה לה ככה יותר מדי
זה הזמן שלה
זה אולי הזמן היחיד שהוא רק שלה
והיא שרה
היא שרה לך
ואתה שיכור ולא אכפת לך
להוריד אותה לפני כולם
לקחת לה